Skip to main content

Regulations2000

Section 13 of תקנות שירותי תיירות (סוכנויות), התשס״א–2000, דרישות לרישיון סוכנות.

This section is in פרק ב׳: רישוי / סימן ו׳ – סוכנות

13. דרישות לרישיון סוכנות

(א)המנהל ייתן רישיון סוכנות ליחיד תושב ישראל אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)הוא מומחה לנסיעות או מומחה להסעת תיירים, או שהוא מעסיק במשרה מלאה מומחה כאמור האחראי בסוכנות לשירות נסיעות או לשירות הסעת תיירים, הכל לפי הענין;

(2)אין לגביו או לגבי המומחה לנסיעות או המומחה להסעת תיירים, ולגבי מי שמנהל בפועל את העסק, רישום פלילי בעבירה, לפי הענין, שיש בה, לדעת המנהל, כדי למנוע עיסוק כסוכנות כאמור;

(3)הוא בעל אמצעים כספיים המספיקים, לדעת המנהל, לניהול הסוכנות והמבטיחים קיום התחייבויותיו כלפי לקוחותיו על דרך של ערובה כמפורט בפרק ג׳.

(ב)המנהל ייתן רישיון סוכנות לתאגיד אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)הוא רשום כתאגיד בישראל;

(2)הוא רשאי, לפי מטרותיו, לעסוק בשירות נסיעות או בשירות הסעת תיירים, הכל לפי הענין;

(3)יש בו לפחות מנהל אחד, שותף פעיל אחד או פקיד אחד האחראי לשירות נסיעות או לשירות הסעת תיירים, שהוא מומחה לנסיעות או מומחה להסעת תיירים, לפי הענין;

(4)המומחה מועסק במשרה מלאה;

(5)אין רישום פלילי במשטרת ישראל לגבי כל מי שפעיל בניהול עניני הסוכנות כבעל מניות, כדירקטור, כמנהל, כמומחה או כעובד אחראי אחר, בעבירה שיש בה, לדעת המנהל, כדי למנוע עיסוקים כאמור;

(6)הוא ממלא אחר התנאים המנויים בתקנת משנה (א)(3).

(ג)סוכנות נסיעות רשאית לתת במשרדה שירותי תיירות פנים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות שירותי תיירות (סוכנויות), התשס״א–2000⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring