Skip to main content

Law2024

Section 5 of חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024, ויתור על זכות לטעון להפרה.

This section is in פרק א׳: פרשנות ועקרונות כלליים

5. ויתור על זכות לטעון להפרה

נודע לאחד הצדדים להליך בוררות כי לא קוימה הוראה מהוראות חוק זה שהצדדים רשאים להתנות עליה או דרישה מהדרישות לפי הסכם הבוררות, ואותו צד המשיך בהליך הבוררות בלי שטען להפרת ההוראה או הדרישה (בסעיף זה – הפרה) בלא עיכוב בלתי מוצדק, ואם נקבעה בהסכם הבוררות תקופה קצובה שבמהלכה ניתן להעלות טענה כאמור – בתוך התקופה שנקבעה כאמור, יראו אותו כאילו ויתר על זכותו לטעון להפרה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring