Law1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3 of חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991, התמריץ ושיעורו.
3. התמריץ ושיעורו
תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג
(א)התמריץ ישולם אחת לרבעון, ויחושב לפי כל חודש ברבעון שבו הועסק העובד הנוסף במשך כל החודש.
(ב)התמריץ יהיה בשיעור של שליש מהשכר החדשי ששולם לעובד בפועל בשנה הראשונה שתחילתה ביום שבו שולם לראשונה תמריץ בעד אותה תוספת עובדים (להלן בסעיף קטן זה – המועד הקובע), אך לא יותר מ־1,000 שקלים חדשים לחודש, ובשיעור של רבע מהשכר החודשי ששולם לעובד בפועל, בשנה השניה החל במועד הקובע, אך לא יותר מ־750 שקלים חדשים לחודש; מסכום התמריץ ינוכה כל תשלום אחר המשתלם למעסיק בשל העובד מאוצר המדינה, או על פי כל דין, בשל הכשרה מקצועית או בשל סיוע לקליטה בעבודה: הסכומים האמורים יתעדכנו כל רבעון על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שבין מדד הבסיס לבין המדד שיתפרסם בחודש האמצעי של הרבעון שבשלו מבוקש התמריץ; לענין זה, ”מדד הבסיס“ – המדד שיתפרסם ביום ה׳ באלול התשנ״א (15 באוגוסט 1991).
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לצורך חישוב התמריץ בעד עובד קבלן אשר למזמין אין לגביו נתוני שכר מאושרים על ידי רואה חשבון או יועץ מס, יראו את שכר המינימום לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987, כפי שהיה בחודש שעבורו משולם התמריץ, כשכרו החודשי של עובד כאמור שהועסק במשרה מלאה, ואם הועסק במשרה חלקית – החלק היחסי מהשכר האמור.
The text on this page is adapted from the entry חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.