Law2024The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ״ד–2024, קביעת מדיניות ומתן גישה לתוכן אישי לאחר פטירתו של אדם.
2. קביעת מדיניות ומתן גישה לתוכן אישי לאחר פטירתו של אדם
(א)ספק הנותן או מציע שירות תוכן דיגיטלי יקבע ויפרסם כללים לעניין אופן הטיפול בתוכן אישי ואפשרות הגישה אליו לאחר פטירת משתמש בשירות; הכללים יפורסמו באופן בהיר ונגיש ובשפה שבה ניתן השירות.
(ב) (1)בכללים כאמור בסעיף קטן (א) יקבע ספק השירות הוראות שיאפשרו למשתמש לבחור, באמצעות הודעה לספק, כי לאחר פטירתו יהיה אדם אחר רשאי לקבל גישה לתוכן האישי שלו הנמצא ברשות הספק, כולו או חלקו, או לבחור כי לא תינתן גישה לתוכן האישי שלו לאדם אחר, ורשאי הספק לקבוע כי לחלק מהתוכן כאמור לא תינתן גישה.
(2)החובה לקבוע הוראות כאמור בפסקה (1) לא תחול על ספק לגבי שירות לתקשורת בין־אישית או רכיב בשירות כאמור, ועל שירות אחר המנוי בתוספת; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
(ג)ספק שירות ישוב ויידע את המשתמש בדבר הכללים שקבע לפי סעיף זה ועל בחירתו של המשתמש לפי סעיף קטן (ב), מזמן לזמן.
(ד)הוראות חוק זה יחולו גם על ספק שירות מחוץ לישראל כשהוא נותן או מציע שירות תוכן דיגיטלי למשתמשים בישראל, אם הוא מכוון את השירות למשתמשים כאמור.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, ומהוראות חוק הירושה, התשכ״ה–1965.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ״ד–2024 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.