Section 3 of חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ״ה–2024, צו הגבלה שיפוטי.

(א)נשיא בית המשפט המחוזי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הגורם המוסמך ולאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך מטעמו או אצל לו את סמכותו (בחוק זה – היועץ המשפטי לממשלה), להטיל בצו מגבלות על אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם שוכנע כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיוניות למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה (להלן – צו הגבלה שיפוטי).

(ב)לבקשה להוצאת צו הגבלה שיפוטי יצורפו כל אלה:

(1)תמצית העובדות והמידע שעליהם מבוססת הבקשה להוצאת הצו;

(2)הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, שערכה משטרת ישראל, בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, ראיות שנאספו בחקירה, אם התקיימה, וכל חומר אחר הנוגע לעניין (להלן – הערכת מסוכנות מודיעינית); הערכת מסוכנות מודיעינית תכלול את כל אלה:

(א)ראיות מינהליות המבססות אפשרות ממשית כי האדם שכלפיו מתבקש הצו עומד לבצע עבירת פשע חמורה, מקדם את ביצועה או מסייע לביצועה;

(ב)ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי הפעילות נעשית במסגרת ארגון פשיעה;

(ג)ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי מדובר בארגון פשיעה;

(3)המלצה מנומקת של משטרת ישראל בעניין התנאים המבוקשים במסגרת צו ההגבלה השיפוטי;

(4)פרטים על אודות עברו הפלילי של מי שכלפיו מתבקש הצו בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019;

(5)פרטים על אודות פעילותו של ארגון הפשיעה;

(6)העתקים של צווי הגבלה שיפוטיים אחרים, אם הוצאו בעבר כלפי אותו אדם, פרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות קודמות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים בעניינו, והחומר החסוי שהוגש בדיונים בבקשות קודמות כאמור.

(ג)לדיון בבקשה להוצאת צו הגבלה שיפוטי יתייצב הגורם המוסמך או קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף החקירות והמודיעין שהסמיך לכך המפקח הכללי של משטרת ישראל.

(ד)הורה בית המשפט על הוצאת צו הגבלה שיפוטי, יקבע את תקופת תוקפו של הצו ואת המגבלות והסמכויות לפיו כאמור בסעיפים 4 ו־8, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מהאדם שכלפיו מתבקש הצו.