The full text of תקנות הספורט (ביטוח), התשנ״ה–1994, in 5 sections.

בתקנות אלה –

”מקרה ביטוח“ – המקרה המזכה בסכומי ביטוח;

”סכומי ביטוח“ – תגמולי ביטוח כמשמעותם בחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981 (להלן – חוק הביטוח);

”פרטי ביטוח“ – סיכונים כמשמעותם בחוק הביטוח.

פרטי הביטוח לכל ענפי הספורט יהיו המפורטים להלן, ובלבד שמקרה הביטוח אירע בפעילות ספורט מאורגנת:

(1)מוות של ספורטאי;

(2)נכות של ספורטאי;

(3)אשפוז של ספורטאי וטיפול רפואי בו;

(4)נזק לשיניו של ספורטאי;

(5)אי־כשירות של ספורטאי לעסוק במקצועו או במשלח־ידו, באורח מלא או חלקי;

(6)גרימת נזק לצד ג׳, מן המפורטים בפסקאות (1) עד (5).

סכומי הביטוח המזעריים, בשקלים חדשים, למקרה ביטוח בכל ענפי הספורט יהיו:

(1)במקרה של מוות – 100,000 למי שמלאו לו 20 שנה, ו־30,000 למי שטרם מלאו לו 20 שנה;

(2)במקרה של נכות – 150,000 לנכות בשיעור 100%, וחלק יחסי מהם לכל שיעור נכות אחר;

(3)אשפוז וטיפול רפואי – 5,000;

(4)טיפול שיניים – 5,000;

(5)פיצוי שבועי על אי־כשירות לעבודה או לעיסוק במשלח־יד, החל ביום ה־11 לאי הכשירות ואילך –

(א)למי שטרם מלאו לו 20 שנה – 100 לשבוע;

(ב)למי שגילו 20 שנה או יותר – 400 לשבוע.

הוראות תקנות אלה לא יחולו על ביטוח תלמיד, המשתתף בתחרות ספורט במוסד החינוך שבו הוא לומד, או מטעמו, או במסגרת תחרות למוסדות חינוך המאורגנת על ידי משרד החינוך והתרבות או באישורו.

תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.