Section 4 of פקודת סכסוכי קרקעות (חזקה), סכסוכים בנידון זכות השמוש במקרקעים לצורך מרעה, וכו׳.

(1)כל מקום שהוכח לו לממונה על המחוז [במקור: למושל המחוז] על יסוד דין־וחשבון של המשטרה או על יסוד אינפורמציה אחרת כי סכסוך העשוי לגרום להפרת השלום קיים בתוך תחומי מחוזו בענין זכות שמוש בקרקע או במים לצורך מרעה, כריתת עצים, קטילת קנים, השקאה, דיג או צרכים אחרים כיוצא באלה, בין שתובעים אותה זכות בתורת זכות שעבוד או בתורת זכות אחרת, יכול הוא ליתן צו בכתב בו יפרט את הטעמים שהביאוהו לכלל הוכחה זו וידרוש מאת הצדדים היריבים להופיע לפניו, בין הם עצמם ובין באי כחם, בתוך זמן אשר יקבע על ידו ולהגיש לפניו איש איש את פרטי תביעותיו בכתב, ויחקור אחר כך בדבר כמו שנקבע בסעיף 2, והוראות אותו סעיף יחולו, ככל האפשר, על אותה חקירה.

(2)אם נראה לו לממונה על המחוז [במקור: למושל המחוז] שאמנם השתמשו למעשה באותה זכות השמוש, יכול הוא ליתן צו האוסר להפריע את השמוש עד שבית משפט בר סמך יחליט אם קיימת זכות לשמוש כזה:

בתנאי שלא ינתן שום צו כזה אם משתמשים בזכות השמוש בכל מועדי השנה, חוץ אם השתמשו בה בתוך שלשה חדשים שקדמו לעריכת החקירה; ואם נהגו להשתמש בה בעונות מיוחדות או בהזדמנויות מיוחדות בלבד, לא ינתן צו כזה חוץ אם השתמשו בה באחרונה שבאותן עונות או באחרונה שבאותן הזדמנויות לפני עריכת החקירה.

(3)אם נראה לו לממונה על המחוז [במקור: למושל המחוז] שלא נהגו להשתמש בזכות כאמור, יכול הוא ליתן צו האוסר אותו השמוש בה עד שבית משפט בר סמך יחליט אם קיימת זכות שמוש כזאת.