Section 24 of חוק זכות יוצרים, 1911, יצירות קיימות.

(1)אם היה אדם זכאי סמוך לתחילת תקפו של חוק זה, בכל זכות ביצירה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק זה או בכל טובת הנאה באותה זכות, יהא זכאי, החל מאותו תאריך, בחליפתה של אותה זכות בזכות המפורטת בטור השני של אותה תוספת או לאותה טובת הנאה אשר בחליפתה של הזכות ולא לשום זכות אחרת או טובת הנאה אחרת, וחליפת־זכות כזאת תהא קיימת למשך התקופה שבה היתה קיימת אילו היה חוק זה נוהג בתאריך שבו חוברה היצירה ואילו היתה היצירה זכאית לזכות־יוצרים על פי החוק הזה:

בתנאי –

(א)שאם מחברה של יצירה שקיימת בה בתאריך עשרים ואחד באוקטובר, 1920 זכות המפורטת בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק זה העביר את הזכות, לפני אותו תאריך, או נתן כל טובת הנאה בה למשך כל תקופת הזכות, הרי באותו תאריך שבו היתה הזכות מסתיימת, אלמלא אישור החוק הזה, תעבור חליפת הזכות הנתונה בסעיף זה, באין הסכם מפורש אחר, למחברה של היצירה וכל טובת הנאה באותה הזכות שנוצרה לפני תאריך חוק זה והקיימת אז, תהא מסתיימת; ואולם מי שהיה בעליה של הזכות או של טובת ההנאה סמוך ליום סיומה של הזכות, יהא זכאי, לפי הברירה שבידיו, לאחת משתי אלה –

(i)לאחר מסרו את ההודעה הנזכרת להלן, יהא זכאי להעברת הזכות או לנתינת טובת הנאה דומה באותה הזכות למשך שארית תקופת הזכות כנגד התמורה שתיקבע עפ״י הסכם או, באין הסכם, עפ״י בוררות; או

(ii)בלא כל העברה או נתינה כאלה, יהא זכאי להוסיף ולהעתיק או להציג את היצירה באותו אפן שהיה נוהג עד אז אלא שעפ״י דרישת המחבר בתוך שלש שנים לאחר התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת כאמור לעיל, יהא עליו לשלם למחבר אותם דמי זכות שייקבעו עפ״י הסכם או, באין הסכם, עפ״י בוררות, ואם היתה היצירה כלולה ביצירה קיבוצית ובעל הזכות או טובת ההנאה הוא בעליה של אותה יצירה קיבוצית, יהא פטור מתשלום דמי זכות אלה;

ההודעה הנזכרת לעיל מוכרחה להנתן לא יאוחר משנה אחת ולא מוקדם מששה חדשים לפני התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת כאמור לעיל, וצריך לשלחה אל המחבר בדואר הרשום או, אם אין למצוא אותו בזריזות מספקת, צריך לפרסמה בעתון הרשמי של לונדון ובשני עתונים המופיעים בלונדון;

(ב)אם עשה אדם מעשה לפני יום עשרים ואחד במרץ, 1924, שגרם לו להוציא הוצאות או להיכנס בהתחייבויות בקשר עם העתקתה או הצגתה של יצירה באפן שהיה חוקי באותה שעה או לשם העתקתה או הצגתה של יצירה בזמן שבו היתה ההעתקה או ההצגה חוקית אלמלא נתאשר חוק זה, הרי שום דבר האמור בסעיף זה לא יגרע מכל זכות או טובת הנאה ולא יפגע בכל זכות או טובת הנאה הנובעות מתוך אותו מעשה או קשורות בו ושהיו קיימות ובנות ערך באותו התאריך, חוץ אם האדם שנעשה בתוקף סעיף זה זכאי למנוע אותה העתקה או הצגה הסכים לשלם אותם הפיצויים שייקבעו עפ״י הסכם או, באין הסכם, עפ״י בוררות.

(2)לצרכי סעיף זה יהא פרושו של הבטוי ”מחבר“ כולל את באי־הכח האישיים החוקיים של מחבר שמת.

(3)בהתחשב עם הוראות סעיף תשעה עשר ועם הוראות סעיף־קטן (7) וסעיף־קטן (8) לסעיף שלשים ושלשה של חוק זה, לא תהא זכות־יוצרים קיימת בכל יצירה שחוברה לפני תאריך חוק זה אלא עפ״י הוראות סעיף זה ובהתאם להן.