Skip to main content

Law1982

Section 121 of חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, העדות כראיה במשפט.

This section is in פרק ד׳: הליכים שלפני המשפט / סימן ח׳: שמירת ראיות

121. העדות כראיה במשפט

תיקון: [תשל״ד], [תשמ״א], תשנ״ה־2, תשס״ד־5, תשס״ו־2 [110]

(א)עדות מוקדמת דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה –

(1)לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;

(2)לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;

(3)בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.

(ב)ילד שנתן עדות מוקדמת לפי סעיפים 117א או 117ב לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו־10 לחוק הגנת ילדים; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring