Law1996The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 39 of חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, הענקת זכויות מעצר לעובדי ציבור.
This section is in פרק ב׳: מעצר ושחרור / סימן ה׳: מעצר שלא בידי שוטר
39. הענקת זכויות מעצר לעובדי ציבור
תיקון: תשנ״ז
(א)השר לבטחון פנים, רשאי בצו להעניק לעובד ציבור סמכויות שוטר לעכב או לעצור ללא צו שופט, אם שוכנע כי מתן הסמכות חיוני למילוי תפקידו.
(ב)לא תוענק סמכות, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לעובד ציבור שקיבל הכשרה מתאימה ומשטרת ישראל הודיעה שאין מניעה להסמיכו מטעמים של בטחון הציבור.
(ג)בסימן זה, ”עובד ציבור“ – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.
(ד)הגופים בהם יוענקו לעובדי ציבור סמכויות עיכוב ומעצר כאמור, ייקבעו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
פורסם צו הענקת סמכויות לפקחי גנים לאומיים, תשכ״ו–1966, לפיו הסמכויות המסורות לשוטר לפי החוק יהיו נתונות גם לפקח לגבי עבירות על חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף 20 לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, תשכ״ג–1963.
The text on this page is adapted from the entry חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.