Law1996The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 61 of חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, שחרור באין הכרעת דין או גזר דין.
This section is in פרק ב׳: מעצר ושחרור / סימן ו׳: הטלת ערובה ושחרור בערובה
61. שחרור באין הכרעת דין או גזר דין
תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשע״א, תשע״ד־2
(א)נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.
(ב)(בוטל).
(ג)בלי לגרוע מהוראות סעיף 62, ניתן פסק דין מרשיע נגד נאשם לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 90 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, ישוחרר הנאשם מן המעצר.
The text on this page is adapted from the entry חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.