Section 53א of חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007, צו הגבלת גישה למקור תוכן.

(א)בסעיף זה –

”מקור תוכן“ – אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל;

”בית משפט“ – בית משפט מחוזי;

”ספק גישה“ – מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”ספק שירותי אחסון“ – מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית;

”רישיון ייחודי“ – כהגדרתו בסעיף 37(ד).

(ב)בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה – המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה – צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה:

(1)שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור בסעיף 11(2), (4) או (5), באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי סעיף 47;

(2)פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי סעיפים 48 או 48א.

(ג)בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה:

(1)פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל;

(2)הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן;

(3)התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן.

(ד)במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה:

(1)ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו;

(2)חומרת ההפרה הנטענת;

(3)חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים;

(4)יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה;

(5)מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים;

(6)מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט.

(ה)לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979.

(ו) (1)המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה – בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.

(2)אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל – יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון.

(3)כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו.

(ז)הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך.

(ח)מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור.

(ט)ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה –

(1)יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע;

(2)רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו).

(י)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה.