Skip to main content

Basic Law

Section 25 of חוק־יסוד: הממשלה, סגני שרים.

25. סגני שרים

תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תש״ף, תשפ״א

(א)שר הממונה על משרד רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה, למנות לאותו משרד, מבין חברי הכנסת, סגן שר אחד, אולם ראש הממשלה רשאי למנות כאמור שני סגני שרים במשרד ראש הממשלה; סגן שר ייכנס לתפקידו משהודיעה הממשלה בכנסת על מינויו; לסגן שר שמונה על ידי ראש הממשלה ייקרא ”סגן שר במשרד ראש הממשלה“.

(א1)סמוך ככל האפשר למינויו, יצהיר סגן השר לפני הכנסת הצהרת אמונים זו:

”אני (השם) מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר, ולקיים את החלטות הכנסת.“

(ב)סגן שר יפעל בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת הענינים שמסר לו.

(ג)חבר הכנסת שפרש מסיעתו לא יתמנה לסגן שר בתקופת כהונתה של אותה כנסת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק; לענין סעיף קטן זה, ”פרישה מסיעה“ – כהגדרתה בסעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת.

(ד)(בוטל).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק־יסוד: הממשלה⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring