Basic LawThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of חוק־יסוד: הכנסת, הזכות להיבחר.
6. הזכות להיבחר
תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ז, תשנ״ו־4, תש״ס־2, תשע״ח
(א)כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, ואם הורשע בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה, כפי שייקבע בחוק, נידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שבע שנות מאסר, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו 14 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
סעיף זה לא יחול על מי שהורשע בעבירה אם לפני תחילתו של תיקון מס׳ 47 עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל.
(ב)(בוטל).
(ג)מועמד לכנסת שנידון כאמור בסעיף קטן (א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
פורסם נוהל הטיפול בבקשות לקביעת העדר קלון, התשע״ד–2013.
(ד)קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון.
(ה)לענין סעיף זה –
”מאסר בפועל“ – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לרצות ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל;
”עבירה“ – כל אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.
The text on this page is adapted from the entry חוק־יסוד: הכנסת in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.