Law1961The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ״א–1961, הסמכות לפסוק ריבית או הפרשי הצמדה.
2. הסמכות לפסוק ריבית או הפרשי הצמדה
תיקון: תשפ״ד
(א)רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק על הסכום הפסוק, על ההוצאות או על שכר טרחת עורך הדין, כולו או חלקו, ריבית שקלית או כל אחד מאלה, ובלבד שלעניין פסקאות (2) עד (4) שלהלן יש טעמים המצדיקים זאת בנסיבות העניין:
(1)הפרשי הצמדה;
(2)ריבית צמודה והפרשי הצמדה;
(3)שיעור ריבית במונחים שנתיים, נמוך או גבוה יותר מהשיעור שנקבע לפי סעיף 5ג; קבעה הרשות השיפוטית ריבית כאמור, יראו אותה כריבית שקלית לעניין הוראות חוק זה, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית אחרת;
(4)הצמדה למדד אחר או למחיר אחר.
(ב)תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה שנפסקו לפי סעיף קטן (א) תהיה מיום הגשת התביעה ועד מועד הפירעון, לעניין הסכום הפסוק, ומיום מתן ההחלטה ועד מועד הפירעון, לעניין הוצאות ושכר טרחת עורך דין; ואולם, הרשות השיפוטית רשאית לקבוע מועד אחר שממנו תחל התקופה כאמור, שלא יקדם ליום היווצרות עילת התביעה או למועד ההוצאה או תשלום שכר טרחת עורך הדין, לפי העניין.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), הרשות השיפוטית רשאית לקבוע כי תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה שנפסקו לפי סעיף קטן (א) תהיה עד למועד התשלום בפועל, ובלבד שהתקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ד)פסקה רשות שיפוטית ריבית בלבד או ריבית והצמדה, אך לא נקבה באחד מסוגי הריבית האמורים בסעיף קטן (א), יראו כאילו פסקה ריבית שקלית בלבד.
The text on this page is adapted from the entry חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ״א–1961 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.