Section 160 of חוק הירושה, תשכ״ה–1965, ביצוע ותקנות ושינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה.

(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה:

(1)עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;

(2)רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;

(3)מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; הודעות ברבים, ובכלל זה צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן, לרבות מועדי פרסומן, בארץ ובחוץ לארץ;

(4)חשבונות שעל מנהלי־עזבון לנהלם;

(5)סדרי הדין;

(6)מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי;

(7)אגרות, שכר והוצאות.

(ב)תקנות לפי פסקאות (6) ו־(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ג)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה; הוראות סימן ה׳1 בפרק השישי יחולו על רשויות המנויות בתוספת הראשונה שלוש שנים מיום שנקבעו בחוק זה או לפיו, בתוספת הראשונה, ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך האמורה את התקופה, לעניין רשות מסוימת, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.

(ד)שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את התוספת השנייה.

פורסמו תקנות הירושה, התשנ״ח–1998.

פורסמו תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו״חות כספיים של מנהלי עזבונות), התשמ״ט–1988.

פורסמו תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ״ח–1998.

פורסמו תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ״ט–1999.

פורסמו תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), התש״ס–2000.