Skip to main content

Law1965

Section 23 of חוק הירושה, תשכ״ה–1965, צוואה בעל־פה.

This section is in פרק שלישי: ירושה על פי צוואה / סימן א׳: צורת הצוואה

23. צוואה בעל־פה

תיקון: תשנ״ה, תשנ״ח

(א)שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל־פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב)דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג)צוואה בעל־פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הירושה, תשכ״ה–1965⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring