Law1998The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 17 of חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, עתירה לבית המשפט.
17. עתירה לבית המשפט
תיקון: תש״ס, תשס״ה־2
(א)עתירה על החלטת רשות ציבורית לפי חוק זה תידון בבית משפט לענינים מינהליים, אלא אם כן הוצאה לגבי המידע נושא העתירה תעודת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971; הוצאה תעודת חיסיון כאמור, תידון העתירה לפני בית המשפט העליון.
(ב)בדונו בעתירה לפי חוק זה, למעט בעתירה על דחיית בקשה לפי סעיף 8, רשאי בית המשפט לקבל לידיו את כל המידע המבוקש ולעיין בו; בית המשפט רשאי, מהטעמים המנויים בסעיף 9, לשמוע טענות מפי בא־כוח הרשות הציבורית בדלתיים סגורות וללא נוכחות העותר או בא־כוחו.
(ג)לא יורה בית המשפט על מסירת מידע העלול לפגוע בזכויות צד שלישי, אלא לאחר שנתן לצד השלישי הזדמנות להשמיע טענותיו, בדרך שיקבע.
(ד)על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו הענין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין.
(ה)החליט בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ד), ירשום את הטעמים להחלטתו.
The text on this page is adapted from the entry חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.