Law1992The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3 of חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992, התאמה.
3. התאמה
(א)לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר פנימי בגוף ציבורי אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
(1)הוא יחיד;
(2)הוא תושב ישראל;
(3)הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4)הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו לענין זה מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
(5)הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת, או השתתף בהשתלמות מקצועית שאישרה ועדה לעניני השתלמויות בהרכב נציג לשכת המבקרים הפנימיים והוא היושב ראש, המפקח הכללי במשרד הכלכלה והתכנון ונציג מוסד להשכלה גבוהה המקיים לימודי ביקורת פנימית, שקבע השר אחרי התייעצות עם כל המוסדות המקיימים לימודים כאמור.
(ב)מוקמת בזה ועדה שחבריה הם –
(1)המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2)נציב שירות המדינה או משנהו;
(3)נשיא לשכת המבקרים הפנימיים;
(4)ראש לשכת עורכי הדין;
(5)נשיא לשכת רואי חשבון.
(ג)הועדה תחליט אם לאשר הצעת גוף ציבורי למנות למבקר פנימי מי שאינו עומד בדרישות סעיף קטן (א)(4) ו(5).
(ד)כל החלטה של הועדה תהיה מנומקת.
(ה)הועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.