Law1958The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 16 of חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, קצבה ופיצוי הלנת קצבה.
16. קצבה ופיצוי הלנת קצבה
תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ז־2, תשמ״א־2, תשמ״ד, תשמ״ה, תשע״ד
(א)בסעיף זה –
”קצבת פרישה“ – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעסיק או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, שלא מחמת נכות או מחלה;
”קצבת נכות“ – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעסיק או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, מחמת נכות או מחלה;
”קצבת שאירים“ – תשלומים תקופתיים המשתלמים מאת מעסיק או קופת גמל, לשאיר של עובד או לשאיר של מי שהיה עובד ופרש מעבודתו;
”קצבה“ – קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים;
”קצבה מולנת“ – קצבה שלא שולמה עד ליום הקובע.
(ב)קצבה חדשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת, ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת – עם תום אותה תקופה.
(ג)לקצבה מולנת יווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17, בשינויים המחוייבים.
(ג1)פיצוי הלנת קיצבה יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ג), חלק מהקצבה.
(ד)הוראות סעיפים 14, 17א ו־18 יחולו, בשינויים המחוייבים, על קצבה כאילו היתה שכר עבודה, ובכל מקום בסעיפים האמורים שבו מדובר במעסיק, יראו כאילו מדובר במי שחייב בתשלום הקצבה.
(ה)הוראות סעיף 20(ד) יחולו אף על תשלום פיצוי הלנת קצבה כאילו היה פיצוי הלנת פיצויי פיטורים.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.