Skip to main content

Law1958

Section 19 of חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, חדלות פירעון או פירוק.

19. חדלות פירעון או פירוק

תיקון: תשכ״ד, תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשל״א, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ז־2, תשמ״ה, תשמ״ו, תשע״ד, תשע״ח

(א)ניתן לגבי מעסיק צו כאמור בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, לא יהיה הנאמן או המפרק שמונה בהליך שניתן בו צו המנוי בסעיף האמור חייב בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.

(ב)סעיף קטן (א) לא יחול לענין שכר עבודה שהנאמן או המפרק התחייב בו אחרי מתן הצו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring