Law1996The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 13 of חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996, הסכמה מדעת לטיפול רפואי.
This section is in פרק ד׳: הסכמה מדעת לטיפול רפואי
13. הסכמה מדעת לטיפול רפואי
(א)לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.
(ב)לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, ”מידע רפואי“, לרבות –
(1)האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכּות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2)תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
(3)הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4)סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5)עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
(ג)המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
(ד)על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.
The text on this page is adapted from the entry חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.