Section 20 of חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996, מסירת מידע רפואי לאחר.

(א)מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאחר בכל אחד מאלה:

(1)המטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי;

(2)חלה על המטפל או על המוסד הרפואי חובה על פי דין למסור את המידע הרפואי;

(3)מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך טיפול במטופל;

(3א)מסירת המידע הרפואי היא לשם זיהוי גופה או חלק ממנה או לשם קביעת סיבת מוות, לאחד מאלה: המרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרבות גורם שרופא המרכז מסתייע בו, או מטפל אחר המוסמך על פי דין לבצע פעולה מהפעולות האמורות; לעניין זה יראו את מסירת המידע לשם הזיהוי או הקביעה כאמור כמסירת מידע לשם טיפול במטופל;

(4)לא נמסר למטופל המידע הרפואי לפי סעיף 18(ג) וועדת האתיקה אישרה את מסירתו לאחר;

(5)ועדת האתיקה קבעה, לאחר מתן הזדמנות למטופל להשמיע את דבריו, כי מסירת המידע הרפואי על אודותיו חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור וכי הצורך במסירתו עדיף מן הענין שיש באי מסירתו;

(6)מסירת המידע הרפואי היא למוסד הרפואי המטפל או לעובד של אותו מוסד רפואי לצורך עיבוד המידע, תיוקו או דיווח עליו על פי דין;

(7)מסירת המידע הרפואי נועדה לפרסום בבטאון מדעי, למטרות מחקר או הוראה בהתאם להוראות שקבע השר ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל.

(ב)מסירת מידע כאמור בסעיף קטן (א) לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לצורך הענין, ותוך הימנעות מרבית מחשיפת זהותו של המטופל.

(ג)קיבל אדם מידע לפי סעיף קטן (א), יחולו עליו הוראות סעיף 19 והוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.