Law1994The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 17 of חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994, עונשין וייעוד קנסות.
17. עונשין וייעוד קנסות
תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ו
(א) (1)העובר על הוראת סעיף 2, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין).
(2)העובר על הוראות סעיף 2(א) תוך גרימת סבל חמור בכוונה, דינו – מאסר ארבע שנים.
(א1)נמצא בעל חיים שאוזנו או זנבו חתוכים, שיש על גופו קעקוע או שהוא צבוע באמצעי הפוגע ברקמה חיה או החודר לתוכה, חזקה שהחיתוך, הקעקוע או הצביעה כאמור בוצעו למטרות נוי, אלא אם כן הוכח אחרת; ואולם חזקה זו לא תחול לעניין חתול שנמצא וקצה אוזנו האחת חתוך.
(ב)העובר על הוראות סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א) או 4, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב1)נעברה עבירה לפי סעיף 2א, תהא זו הגנה לנאשם אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים האפשריים למניעתה.
(ב2)נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ג)(בוטל).
(ד)מי שלא הזדהה לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 7, דינו – קנס.
(ה)קנס שהוטל בעבירה לפי חוק זה ישולם לקרן.
(ו)הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ומצא בית המשפט כי נוכח אופי העבירה ונסיבותיה הדבר נחוץ להגנה על בעלי חיים, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות כי אותו אדם יוגבל מלהחזיק בעל חיים, לתקופה שיקבע.
The text on this page is adapted from the entry חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.