Law1949The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 27 of חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949, אי קיום צו להעסקה.
This section is in פרק חמישי: מנגנון ביצוע
27. אי קיום צו להעסקה
תיקון: תשכ״ט, תשל״ה, תשס״ב
(א) (1)נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי סעיף 21(ג) או סעיף 24, לפי הענין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע בסעיף 21(ג)(2) רישה, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי סעיף 21(ג).
(2)עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 21א, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו שלושים ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי סעיף 21א ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו.
(ב)בסעיף זה, ”לא קיים את הצו“ – לא קיימו במלואו או בחלקו, או קיימו שלא בתום לב.
(ג)(בוטל).
(ד)אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי־קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו.
The text on this page is adapted from the entry חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.