Law1992The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 45 of חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, ערעור.
This section is in פרק ב׳: בתי דין מינהליים / סימן ו׳: ערעור
45. ערעור
(א)החלטה סופית של בית דין ניתנת לערעור בזכות בפני בית משפט מחוזי בדן יחיד.
(ב)היה יושב ראש המותב של בית הדין שופט המכהן בבית משפט מחוזי, יוגש הערעור לפי סעיף קטן (א) לבית המשפט העליון ויידון בדן יחיד או במספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, כפי שנשיא בית המשפט העליון קבע.
(ג)פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע.
(ד)החלטת ביניים או החלטה לעכב ביצוע של החלטה של רשות מינהלית שנתן בית דין ניתנות לערעור ברשות לפני בית משפט מחוזי, בדן יחיד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית המשפט המחוזי.
(ה)החלטת ביניים או החלטה לעכב ביצוע של החלטה של רשות מינהלית שנתן בית דין שבראשו שופט המכהן בבית המשפט המחוזי, ניתנות לערעור ברשות לפני בית המשפט העליון, בדן יחיד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית המשפט העליון.
The text on this page is adapted from the entry חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.