Skip to main content

Law1992

Section 9 of חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, ניגוד ענינים במינוי.

This section is in פרק ב׳: בתי דין מינהליים / סימן א׳: מינוי ותקופת כהונה

9. ניגוד ענינים במינוי

(א)לא יתמנה ולא יכהן כחבר בית דין מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר במצב של ניגוד ענינים, בין תפקידו כחבר בית דין לבין ענין אחר שלו.

בסעיף זה –

”ענין אחר“ – לרבות ענין של קרוב של חבר בית דין, או ענין של גוף שחבר בית דין או קרובו הם בעלי שליטה בו;

”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר בית דין;

”בעל שליטה“ – אחד מאלה: מנהל או עובד אחראי בגוף; מי שיש לו חלק העולה על 10% בהון או בזכות לקבל רווחים של אותו גוף; מי שרשאי למנות 10% או יותר מהמנהלים; מי שיש לו 10% או יותר מזכויות ההצבעה באותו גוף.

(ב)לא יתמנה כחבר בית דין מי שנמצא, באופן תדיר בקשר מקצועי, עסקי או אחר, עם הרשות המינהלית שעל החלטותיה ניתן לערור בפני אותו בית דין; לענין זה, ייחשבו כקשורים באופן תדיר עם הרשות המינהלית, בין היתר, עובד או נבחר של הרשות המינהלית ועובד או נבחר שפרש מהרשות המינהלית, אם לא עברה שנה מיום שפרש.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring