Skip to main content

Regulations1992

Section 18 of תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), התשנ״ב–1992, קדם דיון.

18. קדם דיון

(א)בית הדין רשאי, בהודעה מוקדמת של חמישה עשר ימים מראש, להורות על קיום קדם־דיון בערר.

(ב)בקדם־דיון רשאי בית הדין להחליט בקשר לנושא השנוי במחלוקת ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו.

(ג)בעל דין שהוזמן כדין לקדם־דיון ולא התייצב בפני בית הדין, רשאי בית הדין להחליט בקדם־דיון בהעדרו; החליט בית הדין כאמור, רשאי בעל הדין להגיש, תוך חמישה עשר ימים מיום שהודעה לו ההחלטה, בקשה מנומקת לביטולה ולקביעת מועד נוסף לדיון.

(ד)החלטה שניתנה בקדם דיון יראו אותה כאילו ניתנה בדיון.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), התשנ״ב–1992⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring