Law1956The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט״ז–1956, כפיית התייצבות.
4. כפיית התייצבות
תיקון: תשמ״א, תשס״א
אדם שהוזמן כאמור בסעיף 2, והענין שבקשר אליו הוזמן הוא בשיפוטו הייחודי של בית הדין, וכן אדם שהוזמן כאמור בסעיף 3, ולא התייצבו במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה ולא נתנו נימוק לכך להנחת דעתו של בית הדין, רשאי בית הדין ליתן צו מעצר לשם כפיית התייצבותו של המוזמן; ורשאי הוא, אם ניתן צו כאמור ואם לאו, לחייבו בתשלום ההוצאות, כולן או מקצתן, שנגרמו מחמת אי־התייצבותו ולקנסו בסכום שלא יעלה על מחצית הקנס האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין).
The text on this page is adapted from the entry חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט״ז–1956 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.