Law1956The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 5 of חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט״ז–1956, חובה להיענות.
5. חובה להיענות
תיקון: תשמ״א, תשס״א
אדם שהתייצב או הובא לפני בית דין כאמור, וסירב למסור עדות, או להגיש מסמך שברשותו, או להשיב על השאלה שהוצגה לו, ולא נתן לסירובו נימוק להנחת דעתו של בית הדין, רשאי בית הדין לקנסו בסכום שלא יעלה על מחצית הקנס האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, ולחייבו בתשלום ההוצאות, כולן או מקצתן, שנגרמו מחמת סירובו; אך בית הדין לא יהיה מוסמך לקנוס או לחייב אדם על שלא השיב על שאלה או שלא הגיש מסמך שלדעת בית הדין לא היה חייב להשיב או להגיש על פי הדין המחייב בבית המשפט.
The text on this page is adapted from the entry חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט״ז–1956 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.