Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 156 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ב׳: הליכי המשפט / פרק י״ד: הדיון / סימן ב׳: הפסקת תובענה וחידושה
156. מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש
תיקון: תשס״ב, תשע״ב־7 [489(א)]
(א)נבצר מבית המשפט לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית המשפט או הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט על דעת עצמו, ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שבית המשפט הורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה.
(ב)לא ניתן כל טעם, בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, יראו את התובענה כתובענה שנמחקה.
(ג)בית המשפט או הרשם רשאי למחוק את התובענה אם הטעם שניתן אינו מניח את דעתו.
(ד)המצאת ההודעה לפי תקנת משנה (א) יכול שתיעשה באמצעות הדואר, לפי המען הרשום במסמך שהוגש לבית המשפט או לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, ויראו אותה כהודעה שהומצאה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.