Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 158 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, סדר הטיעון באין הודיה בעובדות.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ב׳: הליכי המשפט / פרק י״ד: הדיון / סימן ג׳: התייצבות וטיעון
158. סדר הטיעון באין הודיה בעובדות
תיקון: תשנ״ה־2 [159]
(א)לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
(1)התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;
(2)בתום הבאת הראיות זכאי התובע לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי הנתבע לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סדר סיכומים אחר;
(3)(נמחקה);
(4)היו תובעים או נתבעים אחדים, יקבע בית המשפט את סדר הסיכומים בינם לבין עצמם;
(5)(נמחקה);
(6)בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין שסיכם את טענותיו תחילה להשיב לסיכומו של בעל דינו, אם ראה שהדבר דרוש להבהרת טיעון שהושמע בפניו.
(ב)בית המשפט רשאי, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, להורות שבעלי הדין יעידו בפניו לפני שיעידו שאר העדים במשפט.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.