Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 205 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, הגשת בקשת רשות להתגונן והחלטה בה.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ג׳: ענינים מיוחדים / פרק ט״ז: סדר דין מקוצר / סימן א׳: תובענה רגילה (כותרת נמחקה)
205. הגשת בקשת רשות להתגונן והחלטה בה
תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ט־2, תשס״ה־3 [272]
(א)בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לענינם, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד, ואם נגד חלקה – איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט או הרשם.
(ב)הוגשה בקשת רשות להתגונן, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר.
(ג)בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.