Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 214 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, ביטול פסק הדין.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ג׳: ענינים מיוחדים / פרק ט״ז: סדר דין מקוצר / סימן א׳: תובענה רגילה (כותרת נמחקה)
214. ביטול פסק הדין
תיקון: תשנ״ז־3, תשנ״ט־2, תשס״א־5 [281]
(א)ניתן פסק דין לפי פרק זה באין בקשת רשות להתגונן, או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על פי צד אחד או שניתנה בשל אי התייצבות מצהיר, והגיש בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו פסק הדין, רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין לפי הוראות תקנה 201.
רשות להתגונן[282]
(ב)ביטל בית המשפט או הרשם פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.