Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 22 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, צירוף נתבעים.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ב׳: הליכי המשפט / פרק ד׳: בעלי הדין וייצוגם / סימן א׳: צירופים ושינויים
22. צירוף נתבעים
[20, 22, 23]
(א)מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.
(ב)היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין.
(ג)אין צורך שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.