Skip to main content

Regulations1984

Section 295ט of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, הזמנת עדים וחקירתם.

This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.

This section is in חלק ג׳1: תובענות בעניני משפחה / פרק כ״ב1: החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ

295ט. הזמנת עדים וחקירתם

תיקון: תשנ״ו

(א)ביקש בעל דין לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, או לזמן עדים מטעמו שלטענתו לא ניתן היה להגיש את עדותם בתצהירים, רשאי בית המשפט שלא להתיר את החקירה או את מתן העדות אם לא ראה צורך בכך לשם בירור העובדות והזמנתם אינה ניתנת להיעשות באופן מיידי.

(ב)בית המשפט רשאי לדרוש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שבעל דין יתייצב לחקירה או לקבוע דרך אחרת לחקירה.

(ג)חקירת העדים ומתן העדות לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) יתקיימו לא יאוחר מחמישה ימים לאחר הדיון הראשון.

(ד)לא התייצב לחקירה מצהיר, לרבות בעל דין שהצהיר, לא ידחה בית המשפט את התביעה וידון בה לגופה, ורשאי הוא ליתן לכך משקל בפסק הדין.

(ה)היה הילד בגיל וברמת בגרות שמן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו, לא יחליט בית המשפט בתביעה לפני שישמע אותו, אלא אם כן לא ראה בית המשפט צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring