Skip to main content

Regulations1984

Section 467 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, עיכוב ביצוע וסעד זמני.

This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.

This section is in חלק ד׳: הערעור / פרק ל׳: סדר הדין בערעור / סימן י׳: עיכוב ביצוע וסעד זמני

467. עיכוב ביצוע וסעד זמני

תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ו־3 [428]

(א)בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.

(ב)הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו.

(ג)הוראות תקנה 364(א) עד (ד) יחולו על בקשה למתן סעד או עיכוב ביצוע שיוגשו לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים לפי העניין.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring