Skip to main content

Regulations1984

Section 90 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, אי־הודיה במקום שחובה להודות.

This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.

This section is in חלק ב׳: הליכי המשפט / פרק ז׳: כתבי טענות – הוראות כלליות / סימן א׳: צורה ותוכן

90. אי־הודיה במקום שחובה להודות

[58]

היה בית המשפט סבור כי טענת עובדה שהוכחשה או שלא הודו בה, מן הראוי היה שיודו בה, רשאי הוא ליתן כל צו שייראה לו צודק בענין הוצאות יתרות שנגרמו עקב ההכחשה או אי־ההודיה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring