Law1959The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 69א of חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959, תיווך שלא כדין.
This section is in פרק רביעי: לשכות פרטיות
69א. תיווך שלא כדין
תיקון: תשל״ג, תשל״ז, תשנ״א, תשס״ה, תשע״ד
(א)בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.
(ב)המזמין הסעה בכלי רכב למטרה כאמור בסעיף קטן (א) ובנסיבות כאמור בו, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית, ולא תחול הוראת סעיף קטן (א) על בעל כלי הרכב או שוכרו.
(ג)הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעסיקם או בידי אדם מטעמו.
(ד)מי שקיבל תשלום בעד סידור זולתו בעבודה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.