Skip to main content

Law1977

Section 5 of חוק רישוי בעלי מלאכה, תשל״ז–1977, זכאות לרשיון.

5. זכאות לרשיון

(א)מי שנתקיים בו אחד מאלה זכאי, על פי בקשתו, לקבל רשיון לעסוק במלאכה טעונה רישוי:

(1)הוא בעל תעודת מקצוע במלאכה שלגביה מבוקש הרשיון, לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959, ברמה מקצועית שקבע שר העבודה בתקנות, או שהוא בעל תעודה אחרת מטעם שר העבודה שניתנה לענין זה, המעידה על כשירותו המקצועית במלאכה כאמור;

(2)הוא בעל תעודת הסמכה כטכנאי או כהנדסאי מטעם רשות ההסמכה לטכנאים ולהנדסאים המשותפת למשרד העבודה ולמשרד החינוך והתרבות ותחום הכשרתו קשור למלאכה שלגביה מבוקש הרישוי;

(3)הוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958, או מודד בעל רשיון כמשמעותו בפקודת המדידות, הכל אם תחום הכשרתו קשור למלאכה שלגביה מבוקש הרישוי.

(ב)בוטלו או הותלו תעודה או רישום מן המפורטים בסעיף קטן (א), בטל או מותלה, לפי הענין, אף רשיון שניתן על פי חוק זה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק רישוי בעלי מלאכה, תשל״ז–1977⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring