Skip to main content

Law1951

Section 6 of חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951, מועד החופשה.

This section is in פרק שני: החופשה

6. מועד החופשה

תיקון: תשס״ב, תש״ע, תשע״ד־2

(א)החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5, ובלבד שהודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש לפחות.

(ג)שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים בתוספת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring