Law1998The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 36א of חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998, הגדרות.
This section is in פרק חמישי1: איסור נהיגה בתחום מוגן
36א. הגדרות
תיקון: תשע״א
בפרק זה –
”מקור מים“ – מעיין, נחל, נהר, אגם, ערוץ, וכן אפיק אחר שבו זורמים או נקווים מים עיליים, תמיד או לפרקים, למעט ים, או שטח הסמוך לכל אחד מאלה;
”נהיגה“, ”רכב“ – כהגדרתם בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997;
”ערך מוגן“ – כל אחד מאלה:
(1)ערך טבע מוגן;
(2)דיונות חול, טבלאות גידוד ומסלע, מערות, מצוקים טבעיים ואזורי שפך של נחלים;
(3)תופעות גאולוגיות הקשורות למקור מים, לרבות השקעת מלח;
(4)אזורי מחיה ורבייה של החי והצומח;
(5)אתרי עתיקות ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות;
(6)אמצעים ומיתקנים מלאכותיים להגנה על ערך מוגן המנוי בפסקאות (1) עד (5);
”תחום מוגן“ – תחום שקבע השר לפי סעיף 36ב.
The text on this page is adapted from the entry חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.