Section 60 of פקודת בריאות העם, 1940, משפטים נגד מפגעים במקרים ידועים.

(1)מקום שנראה כי מפגע לפי חלק זה מהפקודה נגרם – כולו או מקצתו – ע״י פעולותיהם או באשמתם של שני בני אדם או יותר, רשאים הרשות הסניטרית המקומית או תובע אחר להגיש תביעה משפטית נגד כל אדם כזה, ולכלול בתביעה משפטית אחת את כל אותם האנשים או כל שנים מהם או יותר; ואפשר לצוות כל אחד או יותר מאותם אנשים להפסיק את המפגע במדה שאותו מפגע נגרם, לדעת בית המשפט המטפל בענין, ע״י עברה או עברות על עשה או לא תעשה שהוא או הם עברו עליהן. או אפשר לאסור עליהם להמשיך בכל פעולות או אי־פעולות כאלה אשר, לדעת בית־המשפט, סייעו לכל מפגע, גם אלמלא היו הפעולות או אי־הפעולות הללו, כל אחת מצד עצמה גורמות למפגע. והוצאות המשפט תחולקנה בצורה שבית המשפט יימצאנה ישרה והוגנת.

(2)לא יופסק משפט נגד אנשים אחדים שנכללו בתביעה אחת מחמת מותו של כל איש מן האנשים שנכללו כנ״ל, אלא אפשר להמשיך באותו משפט כאילו לא היה הנפטר כלול מלכתחילה כנ״ל.

(3)כשדרוש להזכיר באיזה פעולות משפטיות שנוקטין בהן עפ״י הוראות חלק זה מהפקודה הדן במפגעים, בין בכתב ובין בצורה אחרת, את בעליו של כל בנין או את המחזיק בו, די לסמנו כ”בעלים“ או ”מחזיק“ של אותו בנין, בלא הזכרת שם או תאור נוסף.