Section 8 of פקודת בריאות העם, 1940, תנאים שיש לקיימם לפני שקוברין מת.

(1) (א)לא ייקבר מת אלא אם ניתן רשיון קבורה.

(ב)רופא לשכת בריאות מחוזית שבתחומה נפטר המנוח או שבו יובא לקבורה וכן רופא שהמנהל הסמיך בכתב, לאחר התייעצות ברופא המחוזי, והוא עוסק ברפואה בישוב שבו נפטר המנוח או בישוב שבו יובא לקבורה, או מתגורר בישוב כאמור – רשאים לתת רשיון קבורה; לא יוסמך כאמור רופא פלוני, למעט מי שהוסמך בנקיבת שם משרתו, אלא אם הסכים לכך.

(ג)רשיון קבורה יינתן ללא תשלום.

(ד)לא יינתן רשיון קבורה אלא אם הוגשה ללשכת הבריאות המחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, הודעה על פטירה על פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 (להלן – הודעה על פטירה), או הודעה על לידת מת ושצויינה בהם בין יתר הפרטים, סיבת המוות כפי שנקבעה על ידי רופא ואושרה בחתימתו; לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא, רשאי רופא של לשכת הבריאות המחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, לקבוע את סיבת המוות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, ולאשרה בחתימתו.

(ה)ראו רופא של לשכת בריאות מחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שסיבת המוות אינה טבעית, או היה להם יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית, ימסרו הודעה על כך למשטרה או יבקשו מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאה הגוויה לחקור בסיבת המוות, ולא יתנו רשיון קבורה כל עוד לא קיבלו הודעה מהמשטרה שאין יותר מניעה למתן הרשיון או כל עוד לא ניתן היתר לפי סעיף 20 לחוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), התשי״ח–1958.

(ו)הודיע קצין משטרה גבוה ללשכת בריאות מחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שנפתחה חקירה בסיבת מותו של אדם וביקש לעכב את מתן הרשיון לקבורתו, לא יתן רופא לשכת הבריאות המחוזית או הרופא שהוסמך כאמור, הכל לפי הענין, את רשיון הקבורה כל עוד לא קיבל הודעה מהמשטרה שאין עוד מניעה לתיתו.

(2)אין קוברין מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר.

לפי סעיף 4 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ג–1953, הוראה זו לא תחול על גוויה כאמור בסעיף 2 לחוק האמור.

(3)אין קוברין מת לאחר שקיעת החמה, אלא בהסכמתו המפורשת של הממונה על המחוז, אך יהודי שמת בערב שבת לאחר שעה 4 אחה״צ, מותר להתיר את קבורתו עד לשעה 11 בלילה שביום השבת שלמחרתו, אך לא לאחר השעה הזאת.

(4)בלא לפגוע בקביעותיו של סעיף־קטן (4) מסעיף 7, אין קוברין מת אלא בבית עלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית עלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת.

(5)רופא שהוסמך לפי סעיף קטן (1)(ב) יודיע על מתן רשיונות קבורה ויעביר העתקים מהם ללשכת הבריאות המחוזית, הכל באופן שייקבע.

(6)רופא הנותן רשיון קבורה יעביר תוך 14 יום הודעה על פטירה לפקיד רישום כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965.

(7)שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם קבורת עובר או ולד, שיצא או הוצא מרחם אמו מת, חייבת ברשיון קבורה; דינו של עובר או ולד מת שנקבע לגביו כאמור, כדין מת לענין סעיף זה.