OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 17 of פקודת היערות, עברות.
This section is in חלק ז׳ – עברות, עונשין ופרוצידורה
17. עברות
תיקון: [1934], [1936], 1937, תש״ח־2, תשס״ח, תשע״ב
(1)כל העובר על הוראה מהוראות סעיף 5 יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר שנים עשר חודש או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין) או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו לצוות עליו לשלם אותם תשלומי נזק, ככל שיורה בית המשפט.
(2)כל הקונה תוצרת יער כשהוא יודע, או כשיש לו יסוד להאמין שאותה תוצרת יער לוקחה מאזור המיוחד ליער בנגוד להוראות פקודה זו, יאשם בעברה ויהא צפוי לאותם העונשין שנקבעו בסעיף קטן (1).
(3)כל המסרב לסייע בכבוי דליקה באזור המיוחד ליער, כדרוש בסעיף 9, יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר ארבעה עשר יום או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו לשלול ממנו את זכותו באזור המיוחד ליער למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת.
(4)נמצאו בקר באזור המיוחד ליער כשלא ניתן ביחס אליהן רשיון עפ״י סעיף 11, או כשלא היו נתונות להשגחת רועה, או שמציאותן באזור המיוחד ליער היא בנגוד לתנאי הרשיון, יאשם בעל הבקר בעברה ויהא צפוי לקנס של חמשים פרוטה לכל ראש בקר ונוסף על כך יהא אפשר לצוות עליו לשלם תשלומי נזק ככל שיורה בית המשפט.
(5)פרצה דליקה באזור המיוחד ליער והוכח שהיא פרצה מחמת רשלנותו של איזה רועה, יאשם הרועה בעברה ויהא צפוי למאסר שלשה חדשים או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד; ויהא אפשר לצוות על אנשי הכפר או על אנשי השבט או על האנשים שהעבידו את הרועה, הכל לפי הענין, לשלם אותם תשלומי נזק בעד ההיזק שנגרם ע״י האש, ככל אשר יורה בית המשפט.
(6)כל הנכנס שלא כדין לגבולו של אזור יער סגור, וכל הרועה בו בקר או נותן לבקר לרעות בו לאחר התפרסם הצו שעפ״י סעיף 13, ולאחר הדבקת הצו עפ״י אותו הסעיף, כשהדבקת הצו נחוצה, יאשם בעברה ויהא צפוי לעונשים שנקבעו בסעיף קטן (1).
(7)הכורת אילן מוגן או עץ בוגר או מעתיקו שלא עפ״י רשיון שניתן ע״י פקיד יערות, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(7א)המוביל אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם שלא על פי רישיון כאמור בסעיף 15(א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(8)(הושמט).
(9)כל המרשה מתוך רשלנות לבהמות לגרום נזק לאילן, יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר חמשה עשר יום או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד, ויהא אפשר לצוות על בעל הבהמות לשלם אותם תשלומי נזק בעד ההיזק שנגרם ככל אשר יורה בית המשפט, ואם היו הבהמות שייכות לבעלים שונים יהא אפשר לצוות על כל הבעלים, כלם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו, לשלם תשלומי נזק בעד ההיזק שנגרם ע״י אותן בהמות.
(10)כל העובר על תקנה שהתקינוה עפ״י פקודה זאת, יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירה או לשני העונשין כאחד.
(11)העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (1), (4), (5) או (7) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(12) (א)בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (1), (4), (5), (7) או (11), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
(ב)לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
(ג)אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
The text on this page is adapted from the entry פקודת היערות in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.