Skip to main content

Law1965

Section 259 of חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, תחולה על המדינה בדרך כלל.

This section is in פרק י״א: שונות

259. תחולה על המדינה בדרך כלל

תיקון: תשמ״א־8, תשמ״א־9, תשמ״ג, תשס״ט־4, תשע״ז־9

(א)חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות סימן ו׳ בפרק י׳; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.

(ב)המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.

(ב1)הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות סימן ד׳ בפרק י׳ ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם בסעיף 203, בלבד.

(ג)בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות פרק י׳ אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ד)לגבי מקרקעין המנוהלים לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960 –

(1)”חכירה לדורות“ – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;

(2)ההוראות שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;

(3)ההוראות שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית לא יחולו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring