Law1959The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 33 of חוק המים, תשי״ט–1959, המשך הספקה לאחר ביטול רישיון.
This section is in פרק שני: הסדר השימוש במים / סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים
33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון
תיקון: תשס״ו, תשע״ז
(א)בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי סעיף 30 וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
(ב)החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
(ג)מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.
The text on this page is adapted from the entry חוק המים, תשי״ט–1959 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.