Law1952The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 33 of חוק הנפט, תשי״ב–1952, חובת הפקה לתצרוכת ישראל.
This section is in פרק שני: חיפוש והפקה / סימן ד׳: חזקות
33. חובת הפקה לתצרוכת ישראל
תיקון: תשי״ב, תשל״ז, תש״ן
(א)השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש –
(1)להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המכסימלי היעילה שלה;
(2)לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.
(ב)לעניין זה, ”תצרוכת ישראל“ כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל.
The text on this page is adapted from the entry חוק הנפט, תשי״ב–1952 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.