Skip to main content

Law2001

Section 5 of חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, תעודת גורם מאשר.

This section is in פרק ב׳: תוקף חתימה אלקטרונית

5. תעודת גורם מאשר

תיקון: תשע״ח

(א)בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה החתומה בידי מנהל גורם מאשר או מי מטעמו, המאשרת כי תעודה אלקטרונית מאושרת מסוימת הונפקה על ידי הגורם המאשר (להלן – תעודת גורם מאשר); תעודה כאמור תיערך לפי טופס שקבע השר.

(ב)דין תעודת גורם מאשר כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ג)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות כי מנהל הגורם המאשר או מי מטעמו שחתם על תעודת הגורם המאשר, ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.

(ד)נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מנהל גורם מאשר או מי מטעמו בבית המשפט, כאמור בסעיף קטן (ג), באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring