Law1972The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, הגדרות.
This section is in חלק א׳: פרשנות ותחולה / פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
בחוק זה –
”בית דין“ – בית דין לשכירות שהוקם לפי חוק זה;
”בית משפט“ – בית משפט השלום;
”בית עסק“ – מושכר שאיננו דירה;
”בן־זוג“ – לרבות הידוע בציבור כבן־זוג;
”בעל בית“ – מי שהשכיר נכס בשכירות ראשית, בין שהוא בעלו של הנכס המושכר ובין שאיננו בעלו, לרבות חליפיו של מי שהשכיר כאמור;
”דייר“, לגבי בעל בית – מי שמחזיק בנכס בשכירות ראשית על פי חוזה או מכוח חוק זה, ולגבי דייר משנה – מי שהשכיר נכס בשכירות משנה, לרבות חליפיו של מי שהשכיר כאמור;
”דייר משנה“ – מי שמחזיק בנכס בשכירות משנה על פי חוזה או מכוח חוק זה;
”דייר יוצא“ – דייר המפנה מושכר שלא על פי פסק דין של פינוי;
”דייר מוצע“ – מי שמוצע להיכנס למושכר במקום דייר יוצא;
”דירה“ – מושכר שלפי תנאי השכירות משמש למגורים;
”דמי מפתח“ – כל תמורה שאינה דמי שכירות, הניתנת בקשר לשכירות של מושכר, או בקשר לקבלת החזקה או להחזרת החזקה במושכר לפי חוק זה – ואין נפקא מינה מתי שולמו;
”חוכר לדורות“ – חוכר לתקופה של עשרים וחמש שנים או יותר;
”ילד“ – לרבות ילד של בן זוג, ילד מאומץ ונכד שהתייתם מהוריו;
”נכס“ – דירה או בית עסק;
”תשט״ו“ – י״ח בתמוז תשט״ו (8 ביולי 1955);
”תשי״ח“ – כ״ח באב תשי״ח (14 באוגוסט 1958);
”תשל״א“ – י״ב בניסן תשל״א (7 באפריל 1971).
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.